הימצאותם של מכרסמים בקירבנו, בייחוד כאשר מדובר בביתינו גורמת לסלידה רבה.
אומנם מדובר ביצורים קטנים במיוחד, אך יצורים אלה עלולים להסב נזק רב לביתינו ואף להפיץ מחלות.
סוגי מלכודות עכברים:
בבואכם ללכוד עכבר מומלץ להתחשב בשיטת הלכידה טרם רכישת המלכודת. להלן סקירה של מספר מלכודות עכברים:
מלכודת דבק –המלכודת מבוססת על משטח דביק או אמבטיית דבק. שיטה זו גורמת לסבל רב למכרסם בשל תקופת הגסיסה הארוכה והכאבים הרבים מהם סובל המכרסם כאשר הוא נותר דבוק חסר ישע אל המשטח. העכבר מת כתוצאה מצמא ורעב או מחנק מהדבק עצמו.
מלכודת קפיץ –
המלכודת מבוססת על הנחת פיתיון על גבי מתקן המכיל קפיץ. כאשר נוגס העכבר בפיתיון, הקפיץ משתחרר ומשחרר יחד איתו פס ברזל שננעל במהירות גבוהה על העכבר.
ישנן מלכודת שמצליחות להרוג מיידית את העכבר (במידה והפגיעה הינה בראש), מלכודות אחרות אינן הורגות את העכבר אלא גורמות לו לגסיסה ארוכה תוך שהוא לכוד במלכודת.
מלכודת המבוססת על הפעלת זרם חשמלי הגורם למות העכבר. העכבר נכנס לתוך המלכודת המכילה פתיון וכך מפעיל זרם חשמלי שהורג אותו. על אף המוות, כנראה שלא נגרם סבל לעכבר והמוות הינו כמעט מיידי.
מלכודת גז –
מלכודת המבוססת על תא בו משתחרר פחמן דו חמצני שהורג את העכבר. כאשר נכנס העכבר אל התא, נטרקת מאחוריו דלת שאוטמת את התא. תוך מספר שניות מתמלא התא בפחמן דו חמצני וגורם לחנק מיידי של העכבר. זוהי שיטה שכמעט ולא גורמת לסבל של החיה.
מלכודת זו אינה הורגת את העכבר, אך מאפשרת כליאה ארוכה, שבסופו של דבר עלולה לגרום למוות של העכבר בגסיסה איטית. על כן במלכודות אלה, על מנת לבצע לכידה הומאנית וידידותית מומלץ להשאיר מזון, מים ואף מצע לעכבר כדי שלא ימות מרעב או קור.
רצוי לבדוק את המלכודת לעיתים קרובות, תכיפות מומלצת היא אחת לשעה.
קיימים מגוון דגמים של מלכודות חיות הפועלים על מנגנונים שונים. הדגם המיושן והנפוץ הוא הדגם שדלתו נסגרת בטריקה על החיה שנכנסה אל המלכודת עקב הפיתיון, ובכך לא מאפשרת לחיה נוספת להיכנס פנימה. הטריקה עלולה לגרום סבל לעכבר במידה והיא תגרום לפציעתו.
מלכודות עכברים בתוצרת ביתית
ישנן מגוון שיטות להכנת מלכודות ביתיות באמצעות בקבוקי משקה או גלילי נייר טואלט. את הוראות ההכנה ניתן למצוא באינטרנט.
שיטה ביתית נוספת הינה שימוש בארגז שוכב על צידו, כאשר העכבר נכנס אל הארגז, ניתן להרימו במהירות וללכוד את העכבר בפנים.תנו לעכבר סיכוי לחיות
כאשר שיטת הלכידה שלנו לא גורמת למות העכבר, ואיננו מעוניינים במותו, יש לשחרר את העכבר באיזור מרובה מקומות מסתור המכיל מזון ומים זמינים. חשוב להבין שגם במעשה זה ישנה בעייתיות מכיוון שהעכברים שנלקחים מסביבתם הטבעית חשים מצוקה בסביבה החדשה ועלולים להיות מותקפים על ידי עכברים זרים אחרים.למעשה אין ממש הבדל בין הרג החיה לבין שחרורה שכן, סביר שלא תמצא עצמה שורדת למשך תקופה ארוכה. עם זאת, המעשה ההומאני הוא לאפשר לה הזדמנות לשרוד בכל זאת.
