פעמים רבות, אנחנו שומעים בחדשות על יבולים חקלאיים שלמים שנהרסו, כשסיבה מרכזית לכך היא מזיקים מסוגים שונים. יש לכך השלכות עצומות, ואפילו על המזון אותו אנו צורכים.
מדוע נדרש לחטא את הקרקע?
כצעד ראשון, יש להבין את שדה המשחק החקלאי אליו אנחנו נכנסים. כשמדברים על מחלות בצמחים ובגידולים שונים, ניתן למנות, למרבה הצער, לא מעט סוגים. ברוב המקרים, המדובר הוא באורגניזמים פתוגניים, אשר בכולם לפגוע בחלקים שונים בצמחים (שורשים, עלים, גבעולים וכן הלאה), בדרגות קושי שונות – החל מפגיעה ביכולות בסיסיות שלו, דוגמת ייצור פרי, ועד למוות מוחלט שלו.
מכאן, שבכוחם של זיהומים אלה אפילו להביא להשמדתם של יבולים שלמים. מה שתורם עוד יותר למורכבות, הוא שחלק ניכר מאותם אורגניזמים מגיעים לצמחים מחלקיהם התת קרקעיים, כך שלא ניתן למעשה להדביר אותם בצורה המסורתית, כלומר, הדברה הנעשה על פני הקרקע.התרחיש הזה נשמע לכם שייך לסרט מדע בדיוני? חשבו שנית. באירלנד, למשל, התרחש במאה ה-19 אירוע שזכה לשם “רעב תפוחי האדמה הגדול”. הוא נגרם עקב כישמון, אשר פגע בצורה אנושה ביבולי האדמה, ובכך הביא לרעב בשיעור עצום.
כך חיטוי קרקע נכנס לתמונה
הדברת אורגניזמים רעילים לצמחים ניתנת כיום במספר צורות עיקריות, כשהאבחנה היא בין שימוש באמצעים כימיים, שימוש באמצעים פיזיים וחיטוי קרקע מלא. החיטוי הסולארי נכנס, כמובן, לקבוצה השלישית.
השיטה מבוססת על מספר שלבים עיקריים. השלב העיקרי בה הוא כיסוי הקרקע, לאחר השקייתה, ביריעת חיפוי, לרוב כזו העשויה מחומר פלסטי שקוף: תפקידה העיקרי הוא למנוע את קירור הקרקע. את החיפוי נדרש להשאיר בין חמישה לשישה שבועות, כשהמועד האידאלי לביצועו הוא שיאו של הקיץ.
התהליך נמשך כשלושה חודשים, ומהווה רק חלק ממגוון הפעולות שנעשות על מנת להכין קרקע מסוימת לעיבודה החקלאי. בסך הכול, מדובר כאן על תקופת הכנה שעשויה להגיע עד לפרק זמן של שנה וחצי.
