בישראל קיימים קרוב לאלף סוגים שונים של חומרי הדברה אשר מאושרים לשימוש ונמכרים על פי חוק ותחת הפיקוח של משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.

בתים רבים בישראל משתמשים בהדברה בחומרים שונים אחת לשנה ונשאלת השאלה האם חומרים אלו מסכנים את בריאותינו ואיך לדעת באיזה חומר מותר להשתמש?

כאשר מדברים על חומרי הדברה מדובר בדרך כלל על חומרים כימיים שונים, חזקים ורעילים יותר או פחות והם בדרך כלל אינם כוללים חומרי הדברה ירוקים או ידידותיים לסביבה. רוב החומרים עלולים לסכן את בריאותם של בני אדם ולכן הם דורשים התנהלות נכונה של מדביר מוסמך אשר עבר הכשרה מסודרת של המשרד לאיכות הסביבה.

כל אדם המבקש לקבל רישיון מדביר נדרש לעבור הכשרה אשר במסגרתה ילמד על סוגי החומרים המותרים לשימוש על פי חוק, התנהלות בטיחותית נכונה, באיזה חומר להשתמש ובאיזו כמות להשתמש בטיפול במזיקים מסוגים שונים.

צמחיה או מזיקים?

את חומרי ההדברה נהוג לחלק לשניים, חומרי הדברה בתחום הצמחייה הכוללים חומרים להגנה על הצמחייה או חומרים למניעת עשבים וחומרי הדברה אשר משמשים להרחקת מזיקים ביתר תחומי החיים, הדברה בבית, הדברה לעסקים וכדומה. השוני בין החומרים נובע מהתרכובת הכימית שמרכיבה אותם ולכל חומר יעד שונה. חומרי ההדברה יכולים להגיע בצורה של נוזל, גז או מוצק ופוגעים במזיקים בצורה אחרת. חלק מהחומרים פוגעים במזיק לאחר שזה אוכל אותם, אחרים פוגעים דרך הנשימה ונוספים דרך מגע.

בעבר נעשה שימוש במגוון רחב יותר של חומרי הדברה כימיים, אך כיום ישנה יותר מודעות לנזקים ולסכנות הכרוכים בשימוש בהם וכך לדוגמא נאסר שימוש בחומרים המכילים בתוכם זרחן אורגני אשר הוכח כמסוכן לסביבה ולבני אדם. אחד מהנזקים הברורים והמוכרים של חומרי הדברה הוא הפגיעה הסביבתית שהם גורמים. מדובר בחומרים סינטטיים ולא טבעיים ולכן לאחר השימוש בהם הם מחלחלים לקרקע ולוקח להם במקרים רבים בין 10 ל- 15 שנה להתפרק ולהיעלם. החומרים שמחלחלים לקרקע עלולים במקרים רבים להגיע אל מקורות המים שלנו ולהיכנס אל מאגר מי התהום ומי השתייה אשר יגיעו בסופו של דבר אל הברזים שלנו.

אחד מחומרי ההדברה הכימיים הראשונה שהתגלו הוא ה- DDT שהפך במהרה לחומר נפוץ בכל העולם לאחר שהוכח כיעיל מאוד בהדברה של צמחייה ומזיקים. לאחר שנעשה שימוש בחומר במשך שנים רבות ובכמויות גדולות מאוד, החלו להתגלות הנזקים הגדולים שגורמים חומרים כאלו והתגלה כי חומרי הדברה כימיים מסוגלים לנדוד מעבר יבשות ואוקיינוסים ולהגיע למקומות רחוקים. במקרים בהם משתמשים בכמויות רבות של חומר הדברה ובמשך מספר שנים, ניתן יהיה למצוא את אותו החומר בזנים של חיות ובמקורות מים בארצות אחרות לגמרי.

שמירת האיזון בטבע

במקרים רבים חומרי ההדברה עושים את העבודה ומחסלים את קבוצת המזיקים המטרידה, אבל יחד איתם פוגעים גם בקבוצות נוספות של בעלי חיים ובכך מפירים את האיזון בטבע. כך לדוגמא כאשר מדבירים עכברים בחומרי ריסוס, אותם החומרים יעברו לעופות דורסים או חתולים אשר טורפים את העכברים ועלולים לפגוע גם בהם. מחקרים אף הראו קשר בין ריסוסים של חומרים כימיים בחקלאות לבין תחלואה גבוהה בסרטן אצל האוכלוסייה אשר צרכה את אותה תוצרת חקלאית, מה שהביא לאיסור על המשך השימוש באותם החומרים ובעצם לצמצום רשימת החומרים המותרים לשימוש בהדברה.

בעקבות הסכנות שבחומרי הדברה כימיים המשרד להגנת הסביבה מאשר חומרי הדברה אשר מותאמים באופן ספציפי למזיק מסוים ובעלי יעילות נמוכה לבעלי חיים אחרים ולבני אדם. לכן כאשר מזמינים מדביר לבית יש לוודא כי הוא משתמש בחומרי הדברה מאושרים ובכל חומר הדברה ביתי שרוכשים, יש לוודא כי מוטבע עליו התו של המשרד להגנת הסביבה.